ספר במדבר

בפרשתינו מצוינים אירועים המלמדים על צמיחת תהליך התבגרות, על ניצני הצלחה והתקדמות של עם ישראל;

"בהעלותך את הנרות" - "שתהא שלהבת עולה מאליה" הקשר בין הדלקת הנרות במקדש לבין עשיית מצווה.

בפרשתנו ישנן שתי פרשיות עקרוניות הנוגעות לחייו הפרטיים ולתפקודו כמנהיג של משה רבנו.

על משה רבנו קמים מתנגדים, ולכן הוא מציע לקב"ה שיודיע לעם מי המנהיג. תוך כדי הוא הולך לדתן ואבירם כדי לשכנעם אישית, דבר הגורם להתרסה חמורה יותר כנגד תפקידו. משה חוזר נפגע ומבקש מה' שלא יקבל את מנחתם. מה התחדש למשה בניסיונו זה, מדוע לא פנה משה אל ה' קודם לכן, ומה פשר הנימוק שבפיו?

מאחורי טענתו של קרח על כך ש'כל העדה כולם קדושים' מסתתר פגם במידות, שכרגיל הוא קודם כל פגם בדעות; קרח נתון לבולמוס החקיינות, ולא מתוך אמביציה ומוטיבציה הוא מבקש גדולות אלא מתוך קנאה; והדרך אל מציאת נתיב הפריחה האישי מלווה בהרבה ניסוי וטעייה, השתדלות ותפילה, ובכוונת הלב - בסופם הצלחה.

סמיכות פרשת המרגלים לפרשת מרים; מעלתה של מרים הנביאה; י"ה יושיעך מעצת מרגלים; נאמנות בכספי צדקה; אבא בר אבא - אבוה דשמואל; התכחשות לארץ ישראל - כפירה בעיקר; שמות המרגלים והצפנתם.

המעפילים מחליטים לעלות לארץ בצעד שנראה כתיקון לחטא המרגלים אך משה אומר להם: "אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם"; מה המצב בדורנו?

מי היה המקושש?; הכלל "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" עם חברו "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" ביחד נותנים בידנו כלי רב עוצמה, ומאפשרים לנו להבין מקור אחד באמצעות השוואתו למקור אחר.